<h1>ספר מצות זמניות הלכ' פסח שער עשירי</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ואסור לאכול דבר מהתבואה החדשה עד אשר [יגיע] ליל ששה עשר בניסן. וזה האיסור נוהג בכל זמן ובכל מקום בין בארץ בין בחו"ל בין בפני הבית ושלא בפני הבית. על מה שאמר במשנה במסכת ערלה [פ"ג מ"ט], החדש אסור מן התורה בכל מקום, אלא [כי] בזמן שבית המקדש קיים אין איסור לאוכלו אלא עד עת הבאת העומר, אשר נדבר י"י ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם. וכשמקריבין העומר מותר לאכול החדש. ואחר חורבן בית המקדש התקין ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור [ר"ה ל' ע"א], והוא ששה עשר בניסן. ומותר ליל י"ז. ובזמננו זה שנחוג שני ימים, אע"פ שנתחיל לספור בליל י"ו בניסן, אינו מותר לאכול החדש עד ליל י"ח בניסן. והוא שנאמר בתלמוד מנחות [ס"ח ע"ב], אמר רבינא אמרה לי אם אבוך לא הוה אכיל אלא באורתא דשבסר נגהי תמניסר. והלכה כדבריו.
